מדריך למורה יחידה 11

פרק ב משנה י
דינים נוספים בהשבת אבדה ומצוות פריקה וטעינה

מערך שיעור מוצע

זמן הוראה מומלץ: שלושה שיעורים

הרישא של המשנה

א. פתיחה: דיון על 'התנגשות' בין מצוות.

ב. צעד ראשון: ארגון הרישא בטבלה וביצוע משימות הבנה פשוטות (משימות 1-3)

ג. מרחיבים את המבט: לימוד המקורות (שמדגימים את השתלשלות ההלכה בקצרצרה) על כיבוד הורים לעומת קיום מצוות.

הסיפא של המשנה

ד. מקרא מפה: לימוד הפסוקים והגדרת המצוות. דיון בקשר למצוות השבת אבדה.

ה. צעד ראשון: יצירת תרשים כאמד"ט של הסיפא של המשנה.

ו. לומדים את השטח: לימוד הדינים על ידי משימה 7 לעבודה עצמית.

ז. לימוד המחלוקת בסיפא במליאה באמצעות טבלה.

ח. מרחיבים את המבט: קריאה ביחד של המקור, משימה 5 בזוגות ואיסוף במליאה בצורה של כתיבת הלכה.

ט. משימה ליישום: פקיחת עיניים לראות מי זקוק לעזרה.

תוכן

משנה י עוסקת בשני נושאים: הרישא של המשנה ממשיכה את הנושא מהמשנה הקודמת – זיהוי בעל חיים כאבדה וכן דינים הקשורים
להתנגשות בין מצוות סביב השבת אבדה.
הסיפא של המשנה עוסקת במצוות פריקה וטעינה.

הרישא של המשנה

שני המקרים הראשונים ממשיכים לעסוק בבירור האם בעל חיים הוא אבדה, וכאן במשנתנו שני מצבים פחות קיצוניים מהמשנה הקודמת
(ששם היתה פרה רצה בין הכרמים, חמור וכליו הפוכים). משנתנו מחדשת שגם כאשר הפרה נמצאת ברפת שאינה נעולה, והיא יכולה
לצאת ממנה, זו אינה אבדה משום שהפרה לא עשויה לצאת משם. ופרה סתם ברשות הרבים, שניכר בה שהיא תועה, יש להשיב לבעליה,
גם אם היא לא ניזוקה כמו במהלך ריצה בין הכרמים.

שני הדינים הבאים עוסקים בהתנגשות בין שתי מצוות, איסור על כהן להיטמא והשבת אבדה (האיסור להיטמא קודם) וכיבוד הורים
והשבת אבדה (השבת אבדה קודמת).

בהמשך היחידה מובאת הרחבה לנושא היחס בין כיבוד הורים למורא שמים וקיום מצוות. רצוי לשים לב עם התלמידים להשתלשלות
ההלכה- מהפסוק, אל מדרש ההלכה ואל הפסיקה. חשוב להדגיש לתלמידים, דווקא בגיל זה, קודם כל את החובה לכבד ולירא מהוריהם.
רק על גבי זה מגיע המקרה יוצא הדופן שבו יש התנגשות בין כיבוד הורים למורא שמים.

הסיפא של המשנה

החלק השני של המשנה עוסק במצוות פריקה וטעינה. הציווי על מצוות פריקה וטעינה נסמך בתורה לציווי על השבת אבדה (הן בחומש
שמות והן בחומש דברים), ושתי המצוות הללו עוסקות בהצלת ממון האחר. (דמיון נוסף הוא שבמשנתנו דין דומה לדין מהמשנה הקודמת
העוסקת בהשבת אבדה, את שתי המצוות יש לעשות אפילו ארבע וחמש פעמים באותה בהמה).

מצוות פריקה וטעינה היו מקיימים בעבר בבהמות, היום קיום המצווה הוא בעזרה לאדם שנתקע בדרכים. חשוב שהתלמידים יפנימו שלא
מדובר במצווה שבטלה מהעולם כיוון שכמעט לא מסיעים מטענים עם בהמות. (כדאי לקרוא על כך במאמרו של הרב יואל בן-נון קיצור
הלכות דרכים
ראו סעיף ז).

המחלוקת בסיפא של המשנה היא לגבי חובת הטעינה. לפי שתי הדעות חובה לפרוק בחינם (משום צער בעלי חיים), ולפי שתי הדעות
חובה גם לטעון, המחלוקת היא האם אפשר לדרוש שכר בעד הטעינה או שחובה לעשות זאת בחינם.

דעת רבי יוסי הגלילי (שלא נפסקה להלכה) היא שאם המטען רב יותר ממה שהבהמה יכולה לשאת, ואז יש כאן פשיעה של הבעלים, לא
חייבים לעזור בפריקה ובטעינה. (ניתן לומר שדעה זו מנוגדת לדעת ת"ק: פרק וטען פרק וטען אפילו ארבעה וחמישה פעמים – חייב).

מבנה

ברישא של המשנה מבנה פשוט מאד של מקרה ודין, בחרנו להציג אותה בטבלה, כך פשוט יותר.

מקרהדין
מְצָאָהּ בָּרֶפֶתאֵינוֹ חַיָּב בָּהּ
בִּרְשׁוּת הָרַבִּיםחַיָּב בָּהּ
וְאִם הָיְתָה בֵּית הַקְּבָרוֹתלֹא יִטַּמֵּא לָהּ
אִם אָמַר לוֹ אָבִיו: "הִטַּמֵּא", אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ: "אַל תַּחֲזִיר"לֹא יִשְּׁמַע לוֹ.

את מבנה הסיפא של המשנה הצגנו בתרשים:

%d7%91%d7%91%d7%90-%d7%9e%d7%a6%d7%99%d7%a2%d7%90-%d7%91-%d7%99

הצעות הוראה, המחשה ויישום

א. לפתוח בשיתוף של התלמידים על מצבים שבהם הם מרגישים ששתי מצוות 'מתנגשות' אחת מול השניה – עזרה בבית (כיבוד הורים)
מול מצווה אחרת, תפילה לעומת עזרה לאדם אחר, סיוע לאדם שכרוך בחילול שבת, ועוד. לאחר העלאת הדוגמאות על ידי התלמידים
לשאול: מהי הדרך להכריע מה קודם למה? המטרה היא שהתלמידים יבינו שההלכה מתייחסת לשאלות הללו, והן לא נתונות רק למוסר
האישי של האדם. המשנה עוסקת בהתנגשות סביב מצוות הקשורות בהשבת אבדה.

ב. לבקש מן התלמידים לחשוב מדוע מצוות השבת אבדה קודמת לכיבוד הורים, ולאחר מכן ללמוד את המקורות שמראים בקטן את
השתלשלות ההלכה, כיצד היא נלמדת מן הפסוקים במדרש ההלכה. להדגיש את העיקרון שזה לא משום שמצוות יותר חשובות מן
ההורים, למשל, או הגיון שלנו, אלא במצוות צריך להסתכל בציוויים על המצווה וממנה ללמוד. (בדומה למצוות שדוחות את השבת לעומת
מצוות שאינן דוחות את השבת, זה תלוי במה שכתוב במצווה, בחובה לעשות אותה בזמנה).

ג.  להראות את הדמיון בפסוקים של מצוות פריקה וטעינה למצוות השבת אבדה:

כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר שֹׂנַאֲךָ רֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ וְחָדַלְתָּ מֵעֲזֹב לוֹ עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ: (שמות כג, ה)

לֹא תִרְאֶה אֶת חֲמוֹר אָחִיךָ אוֹ שׁוֹרוֹ נֹפְלִים בַּדֶּרֶךְ וְהִתְעַלַּמְתָּ מֵהֶם הָקֵם תָּקִים עִמּוֹ‏: (דברים כב, ד)

(גם כאן יש מצווה גם לשונאך וגם לאחיך, וגם כאן יש איסור להתעלם)

במשימה 5 התלמידים מתבקשים להעתיק את הפסוקים ולפסק אותם.
בכיתות המתאימות ניתן להביא את הפסוקים עם טעמי המקרא ולהיעזר בהם במשימה.

ד. לימוד המחלוקת בסיפא של המשנה על ידי מילוי הטבלה:

תנא קמארבי שמעון
מצווה לפרוקבחינםבחינם
מצווה לטעוןבשכרבחינם

 

ה. לאחר קריאה והסבר של המקור מ'ערוך השולחן' – לשאול  מה המקביל היום- באופן כללי (עזרה למישהו שנתקע לו הרכב..), ואז
לשלוח את התלמידים לכתוב דוגמאות מסוימות- שמתאימות למקרים במשנה (משימה 5ב) בזוגות. באיסוף במליאה לנסח את הדברים
כמו הלכה על הלוח, כאילו כותבים לקט הלכות.

בתמונה בחוברת יש מישהו שעוזר למישהו אחר לתקן פנצ'ר. כדאי להמחיש לתלמידים את המצוקה של נהג שנתקע בדרך וזקוק לעזרה
בתיקון הרכב.

ו. לתת לתלמידים משימה למשך שבוע, לפקוח את העיניים ולראות אנשים שזקוקים לעזרה. לנסות לעזור לפחות פעם אחת ולספר בשבוע
שלאחר מכן מחוויותיהם.

הפנמה / ערכים

במשנה זו נושאים רבים לדיון ערכי, יש לבחור מתוך הנושאים את הנושא המתאים עבור התלמידים:

# היחס בין מורא שמים לכיבוד הורים

# מצוות פריקה וטעינה – הערך והחובה לעזור לאחר כשהוא נתקע ובכלל, האכפתיות לאדם שאתה בכלל לא מכיר שנמצא בסיטואציה
שבה הוא זקוק לעזרה. בתמונה יש אדם שעוזר לאדם אחר שנתקע בדרך.

# עזוב תעזוב עימו – המצווה לעזור למי שעוזר לעצמו.

# הסיבה להעדפת מצוות פריקה על מצוות טעינה היא צער בעלי חיים.

ספרא- תורת כהנים

מדרש הלכה על ספר ויקרא.

 

הרב יחיאל מיכל הלוי עפשטיין- "ערוך השלחן"

הרב יחיאל מיכל הלוי עפשטיין נולד בשנת תקפ"ט (1829) ברוסיה.
מאוחר יותר נהיה רבה של נובהרדוק וראש הישיבה שם.

כתב אלפי תשובות הלכתיות שלא נשתמרו אצלנו, אולם ספרו החשוב – ערוך השלחן,
השתמר והפך לספר בסיסי בפסיקת ההלכה.
בניגוד לפוסקים רבים, הרי שספרו זה איננו לקט של פסקי הלכות, אלא הלכות המסודרות
מן המקורות בגמרא ובראשונים ועד להלכה ולמעשה.
בעל ערוך השלחן ראה את המשנה ברורה ומתייחס אליו פעמים רבות (לעתים מציין זאת בפירוש,
ולעתים ללא ציון מפורש).
ערוך השלחן כתוב על ארבעת חלקי השלחן ערוך, ומסודר לפי סימני השלחן ערוך.
פרט לכך כתב את 'ערוך השלחן העתיד', שמתייחס למצוות התלויות בארץ, לקרבנות ולדיני טהרה,
להלכות מלכים ולדינים אחרים שאינם בשלחן ערוך.
הספר ערוך השלחן כתוב בלשון נוחה ומאפשר להגיע ללימוד רציני ומעמיק של יסודות ההלכה.

נפטר בשנת תרס"ח (1908).